מקטע זה מוקדש לחלקה ההיסטורי של שכונת אחוזה. הוא מתחיל בטיול טבע בנחל אחוזה, שמילא תפקיד חיוני בחיי ראשית המתיישבים בשכונה, וממשיך לרחובותיה הראשונים. המקטע מתחיל בצומת חורב ופרויד. מרחוב חורב נרד קמעא בדרך פרויד עד המפגש עם רחוב ויתקין. המעוניינים לדלג על הטיול בוואדי מוזמנים להמשיך לתוך רחוב ויתקין ולהתחבר להמשך המקטע ברחוב ויתקין פינת לכיש.
להליכה בנחל אחוזה הצטיידו בנעליים נוחות, מים ואמצעי הגנה מהשמש ביום חם. סמוך לפרויד פינת ויתקין נמצא מדרגות וסימון שבילים ירוק של החברה להגנת הטבע, שיוריד אותנו לתוואי נחל אחוזה. נרד לתוך אפיק הנחל, ועד מהרה נשכח שאנחנו כה קרובים למרכז עירוני סואן. בתוך צמחיה ים תיכונית נרד באפיק הנחל. שני מעיינות נובעים בתוואי הנחל – מעיין התאנה, הנובע לתוך בריכה קטנה, ובהמשך עין אחוזה. בהמשך נחלוף ליד בית משאבות ישן, שהיה חלק ממערכת אספקת המים לתושבי אחוזה הצעירה. תוואי הנחל ממשיך כמובן מערבה אל הים, אך הכביש הראשי הממשיך את דרך פרויד חוסם כאן את המעבר, ומחייב אותנו לחתוך צפונה דרך גדת הנחל. נופים יפים של חוף הים דרומה נפתחים כשאנו מטפסים חזרה "אל העיר". יש לשים לב לתוואי, שעדיין לא שוקם במלואו לאחר השריפה שהיתה במקום.
השביל יביא אותנו למעגל תנועה ממנו נתחיל לטפס לאורך רחוב שכטר. מימין בית בעיצוב עכשווי הכולל אלמנטי פלדה מובחנים. אחריו מימין ניצה כאילו לא קשור למקום בית שקירותיו עשויים עץ. מולכם מבנים מדורגים האופייניים לבניה על מדרונות הנחלים בעיר, במקרה זה יובל צפוני של נחל אחוזה. אחרי בית העץ פנו ימינה במעלה כביש צר סלול, כשאתם חולפים הפעם מאחורי המבנים לידם עברתם קודם. הכביש הופך לשביל ופונה שמאלה לרחוב לכיש, איתו נעלה עד שהוא פוגש את רחוב ויתקין, אחד הרחובות הנאים בכרמל.
בבואכם מלכיש לויתקין תנו דעתכם למבנה בויתקין מספר 9 המכונה "בית האניה". הציצו גם לבניין שלצידו בויתקין מספר 11 - אם סגנון המתכת והזכוכית נראה לכם מוכר, הרי שזה בזכות אדריכל הבניין תיאודור מנקס, מתכנן "בית הזכוכית" בו ביקרנו במקטע 3. כשגבכם לרחוב לכיש פנו שמאלה בוויתקין והמשיכו איתו עד רחוב סמולנסקין. בסמולנסקין פנו שמאלה והמשיכו עמו בואכה המרכז הרפואי כרמל. אל דאגה, כל זה על מנת לספר כמה מילים על המבנה ולראות כמה מבנים בסביבותיו. המרכז הרפואי, בתכנון אדריכל יעקב רכטר, נבנה בשנת 1976 על חורבות בית הבראה "בורוכוב" למרות התנגדות התושבים בשכונה השקטה. נקיף את הבניין הגדול ברחוב תל מאנה, תוך שאנו נהנים מנופי החוף הנגלים שוב דרומה. הרחוב מתעקל ימינה. משמאלכם בתל מאנה מספר 20 אחד מבתי הנחושת של חיפה (נפגוש עוד אחד כזה במקטע 19...) בתל מאנה מספר 9, מאחורי גדר הסורגים, שוכן מבנה מעניין שתוכנן על ידי שרגא פרידריך רוהטין , אדריכל חיפאי שתכנן לא מעט בתים בכרמל. המבנה שימש בעבר כבית אבות "בית יולס" וכיום הוא חלק ממתחם המרכז הרפואי. המשך רחוב תל מאנה יביאנו לכיכר קטנה ובה אנדרטה לבני אחוזה שנפלו במערכות ישראל. נמשיך מעלה ברחוב מאפו. במאפו מספר 5 שוכן בית דיור מוגן "מיכ"ל", בניין שתכנן האדריכל גדעון קמינקא אשר תכנן את בית השעון בהדר.
בחלק העליון של רחוב מאפו הרחוב מתפצל לשנים. נפנה ימינה. לשמאלנו גן גליקר, שנודע בעבר כ"גן יצחק". הוא נקרא על שם יצחק גליקר, הידוע כ"רופא הראשון של קופת חולים בחיפה". הגן היה קיים כבר בימיה הראשונים של שכונת אחוזה, שלרחובותיה הראשונים אנו נכנסים מיד.
לפני כן, תנו מבט ימינה לבניין ברחוב חורב 2. זהו אחד המבנים המרשימים בכרמל. הוא תוכנן על ידי משה גרסטל, מתכנן שוק תלפיות, בסגנון בינלאומי מובהק. שימו לב לחדר המדרגות עם חלונות הזכוכית. המבנה הוקם בשנת 1935. הוא תוכנן לשמש כבית מלון אך הפך לבית עולים והוסב לבית חולים - כאן שכן בית חולים כרמל לפני בניית המבנה הגדול בשנות ה-70', והיום נשארו בו כמה מיחידותיו. לפני שנמשיך הציצו גם במבנה ברחוב חורב מספר 4, אף הוא תוצר שנות ה-30' בסגנון בינלאומי בתכנון האדריכלים אוראל וזוהר. עד 2007 פעל כאן במשך 70 שנה ברציפות "בית מרקחת אחוזה" של משפחת לרנר.
קשה להאמין שאנו ניצבים כעת במקום בו החלה להתפתח שכונת אחוזה כיישוב חקלאי... "אגודת אחוזה" נוסדה ב-1921 בבוקרשט ברומניה על ידי ארבעה יהודים ציונים במטרה לאפשר ליהודים מרומניה לרכוש אדמות על הכרמל ולייסד בו התיישבות. השכונה נקראת על שם הנציב העליון הבריטי היהודי הראשון - "אחוזת הרברט סמואל" ובקיצור "אחוזה". ראשוני המתיישבים הגיעו למקום ב-1925 ורחוב חורב בו אנו עומדים עתה נסלל רק ב-1935. באזור זה נבנו מבנים מרשימים במיוחד בסגנון הבינלאומי, אך הפיכתו של האזור לציר מסחרי הביאה לתמורות משמעותיות בחזות הבניינים במקרה הטוב, ולהרס רבים מבניינים אלה במקרה הרע.
נחצה את רחוב חורב מול גן גליקר, נלך מעט במעלה רחוב חורב ונפנה ימינה לרחוב סיני. זהו אחד הרחובות הוותיקים בשכונה, ודמיינו שלימינכם צריפים ששימשו את הפועלים שהגיעו לנטוע אורנים בשכונה. היום האורנים הם סימן ההיכר של אחוזה, אך בראשית שנות ה-20' אזור זה של הכרמל היה קירח מעצים עקב רעיית יתר של עדרים מכפרי הסביבה... נמשיך ברחוב סיני המתעקל שמאלה. מצד ימין מתחם בו שכן בית ועד השכונה והיה לב אחוזה. משמאל, סיני מספר 11, היה ביתה של משפחת דופלט שהיתה מעורבת בפעילות ה"הגנה". על גג הבניין שהיה הנקודה הגבוהה באזור בזמנו הוקמה תחנת איתות של הארגון. ברחוב סיני מספר 13 שוכן בית הספר זכרון יוסף, שהיה בית הספר הראשון בשכונה והוקם בשנות ה-20'. נביט ימינה לסיני מספר 16 - בית הכנסת אליהו הנביא. לאתר סיפור מעניין - המבנה עם הגג הבולט בתכנון אדריכל ישעיהו אילן נבנה בסוף שנות ה-60'. אך בית הכנסת של השכונה החל דרכו כאן כבר ב-1938, עת נבנה במקום בית כנסת המעוצב בסגנון הבינלאומי בתכנון אדריכלים אוראל וזוהר. המבנה המרשים נהרס על מנת לפנות מקום לבניית בית כנסת גדול יותר...
מרחוב סיני נמשיך ישר לרחוב גבעון, אף הוא מראשוני הרחובות בשכונה. במספר 5 גר פעם הרפתן אאורבך. דמיינו את ריח הפרות ואת צנצנות החלב שהיה מוכר כאן... רחוב גבעון יביאנו לרחוב קרית ספר בו נפנה שמאלה. במספר 15 שכן עד לפני כמה שנים מלון שולמית, אשר נהרס לטובת בניין דירות.
נמשיך ברחוב קרית ספר עד שנגיע לכיכר שמזרקה מפעמת במרכזה - ככר דוד הכהן הידועה גם כככר קרית-ספר.