מקטע זה יקח אותנו בירידה דרך גרמי המדרגות של מדרון הכרמל ממרומי הגנים הבהאים לחלקם התחתון, אותו אתם יכולים לראות מהתצפית שברחוב יפה נוף.
מנקודת תצפית זו נחצה את רחוב יפה נוף ונעלה במדרגות לטיילת שמעל הרחוב – "טיילת לואי". בחורשה שמעל התצפית מסתתר אובליסק זיכרון שהוקם לרגל ביקור הקיסר הגרמני וילהלם השני ב-1898 ולצידו תותח צרפתי ממלחמת העולם הראשונה.
נצעד בטיילת במגמה דרום-מזרחה לכיוון מגדלי פנורמה, כשנופי צפון הארץ נגלים משמאל. נחלוף מתחת למבנה עגול - מסעדת "רונדו", המסונפת למלון דן כרמל. את שניהם תכנן האדריכל שמואל רוזוב. המלון, שהוקם בשנות ה-60', היה המבנה הראשון שפרץ את קו הרכס בכרמל החיפאי והקמתו היתה שנויה במחלוקת. בסמוך אליו שוכן מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, ובו תערוכות קבועות ומתחלפות המביאות לידי ביטוי את עושר התרבות והאמנות היפנית. ביציאה מהטיילת נמשיך ונעלה למרפסת מוגבהת למרגלות מגדלי פנורמה. המרפסת מקיפה את המגדלים וממשיכה בגשרון הולכי רגל מעל רחוב שער הלבנון. מהגשרון המשיכו ורדו ברמפה לרחוב שער הלבנון. מולכם מרכז הכרמל, שם תוכלו להתרענן לפני הירידה למטה.
רדו ברחוב שער הלבנון ליפה-נוף ופנו ימינה, במגמה דרום-מזרחה. שלט ליד בית 105 יכוון אותנו שמאלה לגרם מדרגות גדרה, שם נתחיל את הירידה במסלולי המדרגות. רוב הרחובות בחיפה משתרעים במקביל לקווי הגובה על מנת להקל על שיפועם והם מחלקים את מדרון הכרמל למפלסים. כדי לעבור בין המפלסים ניתן להתפתל עם הרחובות או להשתמש בגרמי המדרגות המקשרים ביניהם. גרמי המדרגות ה"נחבאים אל הכלים", מלבד תרומתם הפונקציונלית, מוסיפים ממד מיוחד למרקם העירוני של העיר. ירידה (או עליה...) בהם חושפת פינות שלוות שקשה להאמין שנמצאות בתוך כרך סואן ומאפשרת הצצה - כמעט תרתי משמע - לחיי החיפאים.
נרד אם כן במדרגות גדרה, אשר מתפתלות בין הבתים ועל רקע נוף יפה צפונה מגיעות לרחוב הנרייטה סולד. נחצה את הרחוב ונמשיך במדרגות גדרה לרחוב החשמונאים. נפנה שמאלה ברחוב חשמונאים. שימו לב לבתי המגורים המעניינים הצופים לרחוב מצד שמאל, ולאלה הטבולים בירק מצד ימין.
לאחר כ-500 מטר, אחרי בית מספר 40, נרד בשביל לגן ציבורי. השביל יתפתל מטה דרך שטחים ציבוריים ובסופו של דבר יביאנו לרחוב גולומב מול בית 27. נחצה את גולומב ונפנה ימינה במעלה הרחוב. בתחנת הכרמלית נרד במדרגות. לא ניכנס לתוך התחנה אלא נפנה שמאלה ונמשיך לרדת בין הבתים והצמחיה. נפנה שוב שמאלה ונגיע לסמטה ארוכה וציורית בית הבתים, סמטת השחר, שנקראת על שם כתב עת עברי ציוני שיצא לאור בווינה בסוף המאה ה-19. בקצה פוגשת הסמטה את מדרגות כורש, בהן נפנה ימינה, במגמת ירידה. היות שרחוב גולומב מתפתל, מדרגות כורש יובילו אותנו שוב אל חלקו הנמוך יותר. נפנה בו שמאלה, ובעיקול שמול גדר המוסדות הבהאים נפנה ימינה למדרגות בוניאק, אתן נרד לרחוב הלל. נפנה שמאלה ברחוב הלל. בחלק זה של הרחוב בתי אבן מרשימים.
רחוב הלל יביא אותנו לשדרות הציונות, בהן נפנה שמאלה, בכיוון מעלה. אנו מתקרבים לאזור מתחם מקדש הבאב, הזדמנות נוספת לבקר בו.
המסלול ממשיך לפני המתחם, בפניה ימינה לרחוב שפרה. נרד בו ונתעקל עמו – הוא הופך למדרגות העוברות בין הבתים הציוריים עד רחוב עבאס.
ברחוב עבאס נפנה ימינה. לימיננו מבנה מרשים מהמאה ה-19 - זהו בית הספר התיכון של מנזר האחיות מנצרת, אחד מבתי הספר התיכון היוקרתיים בחיפה. נמשיך ברחוב עבאס עד מפגשן עם שדרות הציונות ונפנה שמאלה. נחצה את שדרות הציונות בצומת המרומזר לרחוב שבתאי לוי, שנקרא על שם ראש העיר היהודי הראשון של חיפה ומיוזמי ומקימי שכונת הרצליה בראשית המאה ה-20. שכונת הרצליה היתה למעשה נקודת ההתיישבות במעלה הכרמל שקדמה להקמת שכונת הדר. כיום שכונת הרצליה נבלעת בהדר הכרמל (אזור שכונת הרצליה נמצא סביב רחוב הרצליה, הממוקם שני רחובות מעל שבתאי לוי).
באזור צומת שדרות הציונות ושבתאי לוי שני מסודות חשובים. בית הגפן, בית לפעילות רב תרבותית חיפאית, ומוזיאון האמנות של חיפה לידו אנו חולפים, בו מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות. נמשיך במעלה רחוב שבתאי לוי ונפנה שמאלה למדרגות המורידות אותנו לתוואי של ואדי ניסנס, המשמש כיום כנתיב המרכזי של שכונת ואדי ניסנס. השכונה היא מעין כפר בלב עיר גדולה, ויש בה עושר של מבנים וסגנונות ובעיקר אווירה מיוחדת. רחוב הוואדי הפך למוזיאון פתוח של עבודות אמנות של אמנים מכל הדתות. בסביבות חודש דצמבר השכונה הוכפת למוקד "החג של החגים", המציין את חנוכה, חג המולד, חודש הרמדאן וחג הקורבן, ומסמל את הקיום המשותף של בני כל הדתות בחיפה. מומלץ "ללכת לאיבוד" בסמטאות השכונה, בטרם תשובו אל המסלול העיקרי.
מרחוב הוואדי נמשיך דרך השוק לרחוב יוחנן הקדוש, ונפנה שמאלה במגמה מערבה דרך הסמטאות לרחוב א-טוגראי. ממנו נתחבר לשדרות הציונות בהן נעלה קמעא ונפנה ימינה לרחוב סנט לוקאס, בו נמצאת כנסיה אנגליקנית גדולה וקומפלקס חינוכי, ובהמשך, במספר 7 בית אבן מרשים שנבנה עבור איש העסקים עזיז ח'יאט. נפנה ימינה לרחוב הפרסים וממנו שמאלה לרחוב אירן. שני הרחובות נקראים כך לכבוד הדת הבהאית שמוצאה מאירן. באזור זה בתי אבן נפלאים הספונים בחצרות ציוריות עתירות עצי פרי. מרחוב אירן נפנה שמאלה לרחוב מאיר רוטברג ונתחבר לרחוב הגפן, העשיר אף הוא בבנייני אבן מרשימים. נרד לכיכר אונסקו המחברת את רחוב הגפן עם שדרות בן גוריון, שם נסיים מקטע זה.